פסיכולוגיה קלינית מחקרית
המגמה הקלינית-מחקרית מיועדת להכשרת סטודנטים וסטודנטיות בשני תחומים מרכזיים:
-
הכשרה קלינית לפסיכולוגיים עתידיים שיעמדו בכל הדרישות של הפסיכולוגיה הקלינית ובכללם אתיקה מקצועית גבוהה והיכרות עם גישות ומגמות שונות בפסיכולוגיה הקלינית;
-
הכשרה מחקרית שכוללת חשיבה מדעית וביקורתית, הבנה בשיטות מחקר והתנסות במחקר משמעותי במסגרת סמינריוני מחקר ועבודת התזה או הדוקטורט. הדגש בתוכנית הוא על יכולת חשיבה אינטגרטיבית, הערכה מדעית-ביקורתית של התחום הקליני והפרייה הדדית בין התחום המחקרי והקליני.
ההכשרה הקלינית מכסה את כל טווח הגילאים מהילדות לזקנה, והיא בנויה כך שכל הסטודנטים והסטודנטיות מתנסים בשנת לימודים אחת שבה הדגש בהכשרה הוא על הילדות ושנת לימודים השנייה שבה הדגש הוא על הגילאים הבוגרים. ההכשרה הקלינית כוללת למידה אינטנסיבית של הנושאים הבאים: (א) מגוון ההפרעות הנפשיות לאורך מעגל החיים; (ב) התיאוריות הטיפוליות המרכזיות בפסיכולוגיה הקלינית, ו-(ג) שיטות אבחון והערכה.
בנוסף ללימודים העיוניים התוכנית כוללת פרקטיקום קליני שמתקיים בבתי חולים פסיכיאטריים או מרפאות לבריאות הנפש, שבמסגרתו הסטודנטים מתנסים בעבודה קלינית מעשית בליווי הדרכה אינטנסיבית. הפרקטיקום הקליני מתנהל במשך יומיים בשבוע במהלך שנתיים. בשנה אחת הסטודנטים יתנסו בפרקטיקום עם ילדים ובשנה הנוספת ההתנסות תהיה עם מבוגרים.
המטרה המרכזית של המגמה היא להכשיר פסיכולוג קליני בעל אתיקה מקצועית גבוהה, אשר יהיה פתוח באופן בקורתי לגישות ולמגמות חדשות בפסיכולוגיה קלינית. בנוסף, שיהיה מסוגל לתרגם את הידע שנרכש בפסיכולוגיה הכללית לטיפול ולהבנת האדם הסובל מהפרעות נפשיות. המגמה שוקדת על הקניית בסיס תיאורטי, מחקרי ויישומי להבנת ההתנהגות האנושית ותהליכי שינוי. השאיפה היא להקנות ללומד כלים ומושגים מחקריים, גישות טיפוליות וטכניקות התורמות לשינוי בפרט ובמערכות רחבות יותר.
פסיכולוגיה חברתית
הפסיכולוגיה החברתית חוקרת את האופן בו התנהגותנו, מחשבותינו ורגשותינו מעוצבים על ידי הסביבה החברתית בה אנו פועלים. המרצים במגמה לפסיכולוגיה חברתית הם חוקרים מובילים בתחומם העוסקים במגוון נושאים, כגון, שיפוטים וקבלת החלטות, פסיכולוגיה והתנהגות בריאותית, יחסים בין קבוצות, מוטיבציה, אמפתיה, פיוס, מגדר, מרחק פסיכולוגי, דינמיקה קבוצתית, התפתחות מוסרית ועוד, שהמשותף להם הוא הניסיון להבין את ההתנהגות, הרגש והקוגניציות של הפרט בהקשר החברתי.
כתלמידים במגמה מחקרית, הסטודנטים במגמה נחשפים לתיאוריות מרכזיות בתחום החברתי ורוכשים ידע במתודולוגיות מחקריות עדכניות – כלים הנדרשים לעריכת מחקר פסיכולוגי-חברתי. ההתנסות במחקר עצמאי מתחילה כבר בשנה הראשונה, בה הסטודנטים משתתפים בסדנת מחקר בהנחיית המרצים במגמה, וממשיכה בשנה השנייה בעבודת התיזה. כחלק מהמצוינות האקדמית שהמגמה מעודדת, סטודנטים בעלי הישגים אקדמיים גבוהים מקבלים מלגה החל משנת הלימודים הראשונה במגמה. בנוסף, המגמה לפסיכולוגיה חברתית מעודדת סטודנטים וסטודנטיות מצטיינים ובעלי עניין לעבור למסלול ישיר לדוקטורט, בו הם יכולים למצות את כישוריהם כחוקרים בתחום.
הפסיכולוגיה החברתית היא מדע בסיסי שמיושם בתחומים רבים, כולל ניהול, התנהגות ארגונית, עבודה, שיווק, וחינוך. לכן, המגמה לפסיכולוגיה חברתית פועלת בשיתוף פעולה עם בתי ספר ופקולטות נוספים באוניברסיטה ומאפשרת לתלמידים המעוניינים בכך להתמקד ולהרחיב השכלתם בתחום פסיכולוגי-חברתי יישומי המעניין אותם. בפרט, התלמידים יכולים להתמקד בתחומי הנחיית הקבוצות, בפסיכולוגיה חברתית של התנהגות צרכנים ושיווק, בפסיכולוגיה חברתית בארגונים, פסיכולוגיה חברתית של התנהגות בריאותית, וכן בתחום של מתודולוגיות מחקר חברתי בסיסי ויישומי. זאת, בנוסף לאופציה לשלב לימודים במגמה לפסיכולוגיה חברתית עם קורסים במגמות אחרות בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה. תוכנית הלימודים, אפוא, משלבת בין לימודי ליבה תיאורטיים ומתודולוגיים המשותפים לכלל הסטודנטים במגמה, לבין לימודי בחירה בהתאם לתחומי העניין האישיים של כל תלמיד.
פסיכוביולוגיה
הפסיכוביולוגיה עוסקת בחקר הבסיס הביולוגי של התנהגות ושל תהליכים פסיכולוגיים (כגון, למידה, זיכרון, רגשות) במצבים נורמליים ואבנורמליים (כגון, סכיזופרניה, התמכרויות ועוד). התחום מתבסס על מחקר בבני אדם ובבעלי חיים תוך שימוש בשיטות מגוונות, ביניהן, מודלים התנהגותיים, פרמקולוגיה, ביולוגיה מולקולרית וביוכימיה, מיקרוסקופיה מתקדמת, אלקטרופיזיולוגיה, הדמיה מוחית, שיטות חישוביות ועוד.
מטרת הלימודים במגמה הפסיכוביולוגית היא להקנות ידע במדעי המוח (אנטומיה ופיזיולוגיה של מערכת העצבים, פסיכופרמקולוגיה ועוד) ובשיטות המחקר בפסיכוביולוגיה, ולהכשיר חוקרים שיכולים להשתמש בשיטות אלו לפתרון בעיות בפסיכיאטריה, בנוירולוגיה, בפסיכופרמקולוגיה, בפסיכולוגיה קלינית וכו'. מעבר למכסת השעות חייבים התלמידים בהשתתפות בשיעור "סוגיות נבחרות במדעי העצב ההתנהגותיים" של המגמה במשך 3 סמסטרים - לא נחשב במניין השעות.
פסיכולוגיה קוגניטיבית
המגמה הקוגניטיבית באוניברסיטת תל אביב מייצגת את מגוון התחומים הרחב ביותר בארץ, הכולל תפיסה (פסיכופיזיקה, תפיסה בלתי מודעת, תפיסת פרצופים, תפיסת זמן...). קשב, מודעות, זיכרון, קבלת החלטות, חשיבה יצירתית ועוד. הלימודים במגמה וההתנסויות הרבות במחקר אמפירי מקנים בסיס ידע רחב ומעודכן בנושאים אלו. בנוסף ואולי בעיקר, הלימודים מפתחים מיומנויות בחשיבה תיאורטית, בשיטות מחקר ובתקשורת מדעית.
הושם דגש על השימוש בשיטות חקר המוח מנקודת המבט של החוקר הקוגניטיבי במטרה להבין את ההתנהגות האנושית והפונקציות הקוגניטיביות המעצבות אותה. המגמה הקוגניטיבית מכשירה את תלמידיה להשתלב באקדמיה כחוקרים אך גם בתעשייה ובכל מסגרת הדורשת מיומנויות בביצוע וניהול מחקרים.
קוגנציה מוח
מטרת הלימודים במגמה לקוגניציה ומוח היא להקנות לתלמידים ולתלמידות ידע מעמיק בבסיס העצבי של תהליכים קוגניטיביים כולל קשב, תפיסה, זיכרון, קבלת החלטות וכד'. התוכנית מתמקדת בעיקר במוח האדם ובנוסף לידע תאורטי מציעה קורסים מתודולוגיים במגוון השיטות לחקר המוח כולל MRI EEG וכן שיטות התנהגותיות לחקר תהליכים קוגניטיביים. בנוסף לשיעורי החובה והבחירה ישתתפו הסטודנטים בקולוקווים שבועי בו יוצגו מחקרים של חוקרי המגמה וחוקרים מאוניברסיטאות אחרות בתחום הקוגניציה והמוח.
המגמה הבינתחומית
התפתחות לימודי הפסיכולוגיה ושאלות רבות בתחום הנחקרות במגוון כלים ושיטות, הביאו לטשטוש גבולות בחלוקה הקלאסית של תת-התחומים בלימודי הפסיכולוגיה המחקרית, לפיכך, נדרשת כיום גישה רחבה וכוללת, המחייבת ידע בין-תחומי ושימוש בכלים ובשיטות מגוונים.
המגמה הבינתחומית ייחודית בכך שהיא מציעה מגוון של קורסים בתחומים השונים.
המגמה מאפשרת לתלמידים ותלמידות מצטיינים להחשף למגוון תחומי הידע והשיטות בפסיכולוגיה ולבנות לעצמם, בליווי צמוד של איש סגל, תוכנית לימודים אישית בהתאם לתחומי העניין שלהם. תלמידי התוכנית יוכלו לבחור קורסים שיאפשרו להם להרחיב את הידע בגישה מולטידיסציפלינרית במהלך לימודיהם התחומים כוללים: מדעי המוח הקוגניטיביים, פסיכוביולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה קוגניטיבית.
מסלול ישיר לדוקטורט
תלמידים מצטיינים יוכלו להגיש מועמדות לאופן לימוד ישיר עד סוף שנה ב' ללימודי ה M.A. לסטודנטים שמתקבלים לדוקטורט ישיר סיכוי טוב לקבל מלגת תמיכה.